בסגנון חופשי - בית הספר הארצי למקצועות המים, הים והבריכה
03-6722435
03-6729646
david@fstyle.co.il

פקודת בריאות העם, 1940 1
חלק א´  - מ ב ו א
1. השם
פקודה זו תיקרא פקודת בריאות העם, 1940.
2. פירוש (תיקון: 1947, תשל"ג, תשנ"א)1
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, חוץ אם עניין הכתוב יחייב פירוש אחר:
"יום" ו"שעות היום" פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב;
"משרד" פירושו משרד הבריאות;
"מנהל" פירושו מנהל שירותי הרפואה או בא-כוח מוסמך של מנהל שירותי הרפואה, בכפוף לאמור בסעיף 42א;
"לשכת-בריאות מחוזית" - פירושו לשכה מחוזית של משרד הבריאות, וכולל משרד-נפה של אותו משרד;
"בית-חרושת" כולל בית-מלאכה ומקום-עבודה;
"בית" פירושו כל בנין או מבנה המשמש לדירה לבני-אדם, והוא כולל בית-ספר, חנות, בית-חרושת או בנין אחר שבהם דרים או עובדים בני-אדם;
"מפקח" - מי ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי העניין, הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו;
"קרקע" - כוללת מים וכל זכות או שעבוד על הקרקע או המים;
"רופא בעל רישיון" פירושו רופא מוסמך שניתן לו רישיון לעסוק ברפואה בישראל;
"הרשות הסניטרית המקומית" בתחום עירוני פירושה מועצת העירייה ובאזור המתנהל ע"י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו בתחומים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת-עירייה פירושה - הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו בסעיף 42א, ולעניין סעיפים 66 עד 68 - בא כוחו המקומי של משרד הבריאות;
"מחזיק" לגבי בנין או חלק מבנין פירושו המחזיק בהם, או ממונה או משגיח עליהם או מנהלם, אם לחשבונו הוא ואם בתור מורשה של אדם אחר, ואילו לגבי אנייה פירושו רב החובל או אדם אחר הממונה באותה שעה עליה;
"בעלים" - פירושו האדם המקבל באותה שעה את שכר הדירה או דמי החכירה או הרווחים של המקום אשר אליו מתייחסת מלה זו, אם לחשבונו הוא ואם בתור מורשה של אדם אחר או בשמו או אשר היה מקבל את השכר הנ"ל אילו היה המקום מושכר;
"המקום" כולל בנינים או קרקעות בכל צורת חזקה שהיא, בין פתוחים ובין סגורים, בין שבנו עליהם ובין שלא בנו עליהם, בין ציבוריים ובין פרטיים ובין שמחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק ובין שאין מחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק;
"כלי-רכב ציבורי" פירושו כל מין כלי-רכב, בין שהוא נע בכוח מנוע ובין שהוא רתום לבהמות, המשמש או מכוון לשמש להובלת נוסעים בשכר;
"רופא מחוזי" - רופא ממשלתי ששר הבריאות הפקידו על לשכת-בריאות מחוזית או נפתית;
"רופא ממשלתי" - רופא בשירות משרד הבריאות;
"אנייה" כוללת ספינת מפרש או קיטור או סירה שאינה שייכת לממשלת ישראל או לכל ממשלה אחרת;
"רחוב" כולל כל כביש, רחבה או מעבר, בין שהם רשות הרבים ובין שאינם רשות הרבים, שיש לציבור זכות המעבר בהם וכן הדרך אשר על פני כל גשר ציבורי וכן כל כביש או מעבר המשמשים או המכוונים לשמש אמצעי גישה לשני בתים או יותר בין שיש לציבור זכות המעבר בהם ובין שאין לציבור זכות המעבר בהם, וכל הצינורות, התעלות והגומות שבצדי רחובות רואים אותם כחלק מאותו רחוב;
"נפה" מובנה אחת הנפות האדמיניסטרטיביות, שלהן מחולקת ישראל בידי הממשלה;
"כפר" פירושו כל עיר או כפר, פרט לעיר שיש בה מועצת-עירייה, והוא כולל נקודה חקלאית;
"רשות הכפר" פירושה המועצה המקומית לגבי כפר שיש בו מועצה מקומית ובמקרים אחרים פירושה המוכתר וזקני העדה באותה שעה.
חלק ב´ - יצירת אזורים ורשויות
3. אזורים סניטאריים עירוניים וכפריים (תיקון: תשנ"א)
(1) לצורך פקודה זו תחולק הארץ לאזורים שיהיו קרויים:
(I) אזורים סניטאריים עירוניים, וכן
(II) אזורים סניטאריים כפריים
(ולשם הקיצור קרויים אזורים אלה בפקודה זו בשם "אזורים עירוניים" ו"אזורים כפריים"), ואזורים עירוניים וכפריים אלה יהיו כפופים לשיפוטן של רשויות סניטאריות מקומיות, כמוגדר בסעיף 2, אשר תהיינה להן הסמכויות המוזכרות בפקודה זו.
(2) אזורים סניטאריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עירייה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ"י פקודת העיריות, 1934, או פקודת המועצות המקומיות. אזורים סניטאריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטאריים כפריים.
חלק ב1 (תיקון: תשל"ג) - השירות הסניטארי
3א. קביעת תקנים (תיקון: תשל"ג, תשנ"א)1
השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו, תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטארי ברשויות הסניטאריות המקומיות.
3ב. כשירויות (תיקון: תשל"ג, תשנ"א)
(א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטאריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים בריאותיים וסביבתיים, לפי העניין.
(ב) לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות.
חלק ג´ - הודעת לידות ופטירות ורישומן, בתי-עלמין – הושמט
חלק ד´ - מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות (תיקון: תשנ"ב) - הושמט
חלק ה´ - הוראות בעניין המלחמה במלריה1
42א. הגדרות (תיקון: תשנ"א)
בחלק זה ובחלק ו´ -
"המנהל" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות המנהל לעניין חלק זה וחלק ו´ למעט לעניין סעיף 53(י) ו-(טו) וסעיף 64(ג);
"ממונה על איכות הסביבה" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות ממונה על איכות הסביבה לעניין חלק זה וחלק ו´ אולם לעניין סעיף 53(י) ו-(טו) - הרופא המחוזי.
43. על דיירים ומחזיקים לנקוט באמצעי זהירות כנגד גידול יתושים
(1) כל דייר או מחזיק או, בהעדרם, כל בעל מקום, חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים בהתאם לפקודה זו ולכל תקנות שהותקנו על פיה ע"י המנהל, כדי למנוע את גידול היתושים.
(2) אם שני אנשים או יותר משנים רשומים כמחזיקים במשותף או כבעלים משותפים, רואים כל אחד ואחד מהם כמחזיק או כבעל לצורך חלק זה.
44. הגבלה בעניין גידול אורז (תיקון: תשנ"א)
אסור לגדל אורז בארץ, מלבד באותם אזורים ובאותה צורה שיאושרו ע"י השר לאיכות הסביבה.
45. על מחזיקי קרקעות שלחין לנקוט באמצעים למניעת גידול יתושים
(1) על המחזיק בקרקעות שלחין או בגני שלחין, או, בהעדר המחזיק, על בעל הקרקעות או הגנים, לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע את תעלות הניקוז, הבארות, התעלות הפרטיות או תעלות ההשקאה שבקרקעות אלה מלספק מקומות גידול ליתושים.
(2) המנהל יכול להודיע על אותם האמצעים הדרושים בכל מקרה מסוים, או לקבוע את האמצעים בצורת הוראות כלליות.
(3) כל תעלת ניקוז חדשה בקרקעות כאלה תהא עשויה בהתאם להוראות חלק זה ולכל תקנות שיתקינו על פיו.
46. ניקוז אדמת-ביצות
מקום שיש בסביבה תעלת ניקוז ראשית את שאר אמצעי ניקוז מספיקים, רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או מאת הבעל של כל אדמת ביצה שהוכרזה ע"י המנהל כמקור מלריה לעשות אותם חיבורים אל התעלה או אותם שינויים בתעלה שיביאו לידי ניקוזה המוצלח של אותה קרקע.
47. יש להחזיק את הנחלים ואמות המים במצב טוב
רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או הבעל של קרקע שדרכה עוברים נחלים או אמות מים, או מאת כל אדם שיש לו זכות שימוש באותם נחלים או אמות מים, להחזיק את הנחלים או אמת המים במצב כזה שלא יאפשר גידול יתושים. לצורך זה רשאי המנהל לדרוש מאותו מחזיק או בעל או האדם האחר למלא אחרי התקנות הקבועות ואחרי כל הוראות שיוציא בהתאם לכך בכל מקרה מסוים.
48. רשות כניסה (תיקון: תשכ"ד, תשנ"א)
הממונה על איכות הסביבה רשאי בכל עת מתאימה בשעות היום להיכנס לכל מקום כדי להיווכח אם עוברים או עברו באותו מקום על חלק זה או על כל תקנות שהתקינו על פיו; בתנאי שאין להיכנס לכל בית-דירה אלא בהסכמת הדייר או בתוקף צו מאת שופט של בית משפט שלום.
49. סמכות המנהל להוציא לפועל אמצעי מניעה (תיקון: תשנ"א)
לאחר שהמנהל מסר לאדם מודעה כהלכה הדורשת ממנו להוציא לפועל כל אמצעים נחוצים בהתאם להוראות חלק זה, ולאחר שלא מילא האדם אחר אותה הודעה, תהא לו למנהל הסמכות באישורו של הממונה על איכות הסביבה להוציא לפועל אותם אמצעים בעצמו ולגבות את ההוצאות מאותו אדם כפי שנקבע עפ"י פקודת המסים (גבייה).
50. מציאותם של זחלי יתושים היא עבירה (תיקון: תשנ"א)
למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא הממונה על איכות הסביבה או מפקח יתושים חיים בדרגות בלתי-מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעבירה עפ"י חלק זה של הפקודה.
51. (בוטל) (תיקון: תשנ"ז)
52. תקנות (תיקון: תשנ"א)
השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לשם ביצוע הוראות חלק זה.
חלק ה1 - איכותם התברואית של מים
(תיקון: תש"ל)
52א. הגדרות (תיקון: תש"ל)
בחלק זה -
"איכות תברואתית" - תכונות ביולוגיות, פיסיקליות, כימיות, רדיואקטיביות או אורגנולפטיות;
"מי-שתייה" - מים המיועדים לשתיה ולבישול-מזון, ובתעשיית-מזון - מים המיועדים להיכנס להרכב המזון או הבאים במגע, או העלולים לבוא במגע, עם חומר מהחמרים שמהם מורכב המזון;
"מיתקן למי-שתייה" - כל מיתקן או אבזר המשמשים להפקתם, להספקתם, להובלתם או לצריכתם של מי-שתייה;
"ספק" - כל המספק מים לאחר;
"רשות בריאות" - מי ששר הבריאות מינהו רשות בריאות לצורך חלק זה.
52ב. תקנות בדבר איכותם התברואית של מים (תיקון: תש"ל)
(א) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות -
(1) הקובעות את איכותם התברואית של מי-שתייה, בין דרך כלל ובין למקום פלוני או לשימוש פלוני;
(2) הקובעות תנאים תברואיים למקור-מים המיועד לשמש מקור מי-שתייה ולמתקני מי-שתייה;
(3) המחייבות או המסמיכות לחייב בעלי-מיתקנים להפקת מים ממקורות-מים שאינם ראויים לשתיה, להספקתם, להובלתם או לצריכתם, להציב, על חשבונם, שלטי-אזהרה נגד השימוש במים אלה כמי-שתייה;
(4) בדבר ההיבט התברואי של תכנונן, התקנתן והפעלתן של מערכות מי-שתייה;
(5) בדבר תקינותם התברואית של מיתקנים למי-שתייה.
(ב) תקנות לעניין פיסקה (5) לסעיף-קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
52ג. קיום התקנות (תיקון: תש"ל)
(א) לא יספק ספק מי-שתייה שאינם בהתאם לאיכות תברואתית שנקבעה.
(ב) לא יחזיק אדם מיתקן מי-שתייה אם אינו בהתאם לתקנה בדבר תקינותו התברואית.
52ד. סמכויות כניסה ובדיקה (תיקון: תש"ל)
אדם שהורשה לכך מטעם שר הבריאות רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שנמצא בו מקור-מים או מיתקן למי-שתייה, בין שהוא בשימוש ובין שאינו בשימוש, ליטול, ללא תשלום, דוגמאות מים בכמויות הנחוצות לצורך בדיקת איכותם התברואית ולערוך ביקורת על התקינות התברואית של מיתקן למי שתייה, ובלבד שלא ייכנס אדם לחצרים המשמשים למגורים בלבד ללא רשותו של המחזיק בחצרים.
52ה. חובה לבצע בדיקות (תיקון: תש"ל)
(א) כל ספק חייב לבצע, על חשבונו, במעבדה מוכרת לכך מטעם שר הבריאות, בדיקות איכות תברואית של מי-שתייה, בתנאים, בשיטות ובתדירויות שנקבעו בתקנות, ולהביא את תוצאות הבדיקות לידיעת רשות-בריאות, כל אימת שיידרש לכך.
(ב) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו גם על רשות מקומית לגבי מי שתייה שהיא מספקת, אולם היא לא תחויב בתשלום בעד הבדיקות האמורות אלא בהסכמת שר הפנים.
(ג) הרישומים הנוגעים לביצוע הבדיקות וממצאיהן יעמדו, במעבדה המוכרת ובכל עת סבירה, לעיונם של רשות-בריאות, של רופא ממשלתי ושל מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.
52ו. פסילת מי-שתייה (תיקון: תש"ל)
מצאה רשות-בריאות כי מי-שתייה אינם תואמים את האיכות התברואית שנקבעה, רשאית היא לפסול את המים לשימוש כמי-שתייה, ומשנפסלו כאמור, לא יופקו ולא יסופקו לשימוש כמי-שתייה; אולם רשאית רשות הבריאות להתיר את הפקתם או הספקתם של מים שנפסלו כאמור לשימוש מסוים משימושי מי-השתייה בתנאי שיינקטו האמצעים שתורה עליהם למניעת סיכון בריאותו.
52ז. מילוי הוראות רשות הבריאות (תיקון: תש"ל)
(א) מקור-מים או מיתקן למי-שתייה, שמימיהם נפסלו כאמור בסעיף 52ו, רשאית רשות-בריאות להורות למחזיק בהם על האמצעים שעליו לנקוט ועל הפעולות שעליו לבצע כדי למנוע סיכון בריאותי או כדי שהמים יהיו ראויים לשימוש כמי-שתייה.
(ב) לא מילא המחזיק תוך זמן סביר אחרי ההוראות שניתנו לו כאמור בסעיף-קטן (א), רשאית רשות הבריאות להטיל על עובד משרד הבריאות לנקוט באמצעים או לבצע את הפעולות הנחוצות לשם כך ולגבות מבעל מקור-המים או המיתקן למי-שתייה את ההוצאות שהוצאו לשם זה.
52ח. מקומות המוחזקים ע"י צה"ל (תיקון: תש"ל)
היו מקור-מים או מיתקן למי-שתייה נמצאים במקום המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל לא תינתן הרשאה ולא יוטל על אדם לבצע פעולה לפי חלק זה או תקנות שהותקנו לפיו, אלא אם אותו אדם משרת בחיל-רפואה של צבא-הגנה לישראל או הוסמך לכך על ידי שר הביטחון.
52ט. מתן הוראות וביצוע פעולות ע"י נציב המים (תיקון: תש"ל)
(א) כל אימת שיש בהוראות רשות-בריאות לפי חלק זה כדי לפגוע ברישיון-הפקה שנתן נציב המים לפי חוק המים, תשי"ט - 1959, או בהוראה שנתן לפי החוק האמור או תקנות שהותקנו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור-המים מבחינה כמותית - תינתן ההוראה לספק על ידי נציב המים, על פי דרישת רשות הבריאות.
(ב) לא מילא הספק אחרי ההוראה תוך הזמן הנקוב בה, ינקוט נציב המים או מי שהסמיך לכך באמצעים ויבצע את הפעולות הנחוצות להבטיח קיום ההוראה ויגבה מאת הספק את ההוצאות שהוצאו לשם כך.
(ג) היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור, תבצע את הפעולה רשות-בריאות ותיתן הודעה על כך לנציב המים.
52י. הוראות נציב המים בדבר ייעוד מים שנפסלו (תיקון: תש"ל)
פסלה רשות-בריאות מים לשמש כמי-שתייה, רשאי נציב המים להורות על שינוי ייעודם של המים שנפסלו ועל הספקת מים ממקור אחר במקום המים שנפסלו.
52יא. עונשין (תיקון: תש"ל)
העובר על הוראה מהוראות חלק זה או על תקנה שהותקנה לפיו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 100 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה 2.
חלק ו´
53. הוראות בדבר מפגעים (תיקון: תשנ"א)1
פירוש (תיקון: תשל"ג, תש"ם, תשנ"א, תשנ"ג)
לצורך חלק זה של פקודה זאת רואים את הדברים דלקמן כמפגעים:
(א) כל מקום או חלק הימנו שמבנהו או מצבו או אופן שימושו מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;
(ב) כל רחוב, בריכה, מזחילה, חפירה, תעלה, אמת-מים, קערית-שופכין, בור, בית כסא, בית-כבוד, משתנה, בור-שופכין, ביב, תעלת-ניקוז, בור-צואה, או בור-אפר, או בית-קיבול לכל מיני אשפה ודומן שריחם נודף או הנמצאים במצב כזה או במקום כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;
(ג) כל אורווה או רפת או בנין אחר למשכן כל בעל-חי או בעלי-חיים המוחזקים במקום כזה או באופן כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות או כל בעל-חי המוחזק במקום כזה או באופן כזה או במספר כזה המזיק לבריאות או מסכן את הבריאות;
(ד) כל גל או ערימה, לרבות כל ערימה של אשפה מינראלית, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות; או כל ערימה של חומר שריחו נודף, אשפה, פסולת או זבל בתוך חמישים מטר מכל דרך ציבורית בכל מקום שהוא; או כל חומר שריחו נודף, אשפה או פסולת, או זבל הנמצאים במכונות-משא או בקרונות העומדים או נמצאים בכל תחנה או מסילת-ענף, או במקום אחר במסילת-הברזל או בספינות באופן שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;
(ה) כל בית-ספר, או כל בית-חרושת, בית-מלאכה או מקום עבודה -
((I שאינם מוחזקים במצב של ניקיון ואינם נקיים משופכין היוצאים מכל ביב, בית-כסא, משתנה, או כל מקור אחר של שופכין בעלי ריח רע; או
((II שאינם מאווררים באופן שיש בו כדי להפוך כל גזים, אדים, אבק או שאר מיני זוהמה, המתהווים אגב העבודה הנעשית באותם מקומות והמזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות לבלתי-מזיקים ככל האפשר; או
((III שהצפיפות בהם בשעת העבודה גדולה עד כדי להזיק לבריאותם או לסכן את בריאותם של העובדים בהם;
(ו) כל עבודה, חרושת, מלאכה או עסק המזיקים לבריאות הסביבה או המתנהלים באופן המסכן את בריאותם של העובדים בהם;
(ז) כל בית או חלק מבית אשר מפאת הצפיפות שבהם או מפאת מקום הימצאם הם מזיקים לבריאותם או מסכנים את בריאותם של הדיירים;
(ח) כל בתים, צריפים, אוהלים, קרונות, או סככות, בין שהם משמשים בתי דירה או רפתות ובין שהם משמשים לכל צורך אחר, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות, אם מחמת הצפיפות באותם בתים, צריפים, אוהלים, קרונות או סככות ואם מחמת חוסר ביוב או אי האפשרות לנקותם או מחמת כל סיבה אחרת;
(ט) כל בנין שלדעת ממונה על איכות הסביבה נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת-ארעי;
(י) כל באר או הספקת מים, ציבוריות או פרטיות, המזיקות לבריאות או המסכנות את הבריאות;
(יא) כל אח או תנור וכל ארובה או מחפורת או משפך שאינם מכלים במידה האפשרית את העשן או את האדים הנוצרים ע"י האיכול, או המוציאים עשן בכמות שיש בה כדי להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; ולצורך פקודה זו, עשן כולל אדים, גזים, פיח, אפר, אבק וכל חומר או חלקיקים הפורחים באוויר;
(יב) כל בור או חפירה אשר מחמת קיומם או שימושם הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או שהם עלולים להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות;
(יג) כל בית עלמין, או בית קברות אשר מחמת צפיפותם או מקום הימצאם או אופן הנהלתם, הם מהווים מפגע או הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;
בתנאי: -
((I שאין להטיל עונש על כל אדם בעד כל גל או ערימה הדרושים להנהלתם המוצלחת של כל עסק או תעשיה אם הוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט כי לא החזיקו את הגל או את הערימה יותר מכפי שדרוש לצרכי העסק או התעשייה וכי נקטו באמצעים הטובים ביותר למניעת נזק לבריאות הציבור ע"י חמרים אלה;
((II שאם הוזמן אדם להופיע בפני כל בית משפט בקשר עם מפגע הנוצר ע"י אח או תנור שאינם מכלים את העשן היוצאים מחומר האיכול שמשתמשים בו באותו אח או תנור, יפסוק בית המשפט ששום מפגע לא נוצר בגדר מובנה של פקודה זו ויבטל את התלונה, אם הוברר לו כי אותו אח או תנור בנוי באופן שיכלה במידה האפשרית את כל העשן היוצא ממנו, בהתחשב עם טיב התעשייה או המלאכה, וכי הממונה על האח או התנור השגיח עליהם השגחה מעולה.
(יד) רעש, ריח וזיהום אויר חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961.
(טו) מחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה, שתנאי התברואה בהם מזיקים לבריאות או עלולים להזיק לה.
54. הודעה הדורשת סילוק מפגע (תיקון: תשנ"א)
(1) משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בעניין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של ממונה על איכות הסביבה או מפקח, עליה למסור מודעה לאדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תימסר המודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ותוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל.
(2) כן רשאית הרשות הסניטרית המקומית, באותה הודעה או בהודעה אחרת שתימסר לאותו מחזיק, בעל או אדם, לדרוש ממנו לעשות כל הדרוש לשם מניעת הישנותו של המפגע, ואם תמצא לרצוי, תפרט כל עבודות שיש לעשותן לצורך זה, ואם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי המפגע עלול להישנות באותו המקום, יכולה היא למסור אותה הודעה גם אם סולק המפגע באותו זמן.
(3) (א) אם נוצר המפגע מחמת כל מגרעת או ליקוי מבחינת המבנה או כשהמקום אינו תפוס, יש למסור את ההודעה לבעל המקום;
(ב) אם אי-אפשר למצוא את האדם שגרם למפגע וברור שהמפגע אינו נוצר או אינו נמשך ע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו של המחזיק או של בעל המקום, תסלק הרשות הסניטרית המקומית את המפגע בעצמה ותעשה את כל הדרוש למנוע את הישנותו, ורשאית היא לגבות את ההוצאות מאת האדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע לכשנמצא אותו אדם.
(4) מקום שנמסרה הודעה לאדם עפ"י סעיף זה, ואם -
(א) נוצר המפגע ע"י מעשה זדון או מחדל בזדון של אותו אדם, ואם
(ב) לא מילא אותו אדם אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן שפורט באותה הודעה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות על כל עבירה ועבירה, בין שניתן לאותו אדם צו בעניין מפגע כפי שנקבע בסעיף 55 מפקודה זו ובין שלא ניתן לו צו כזה.
55. הפרוצדורה כשלא מלאו אחרי ההודעה: צווים בעניין מפגע (תיקון: תשנ"א, תשנ"ז)
(1) אם -
(א) האדם שנמסרה לו הודעה לסילוק מפגע כאמור לעיל לא מילא אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן המפורט בהודעה; או
(ב) סבורים הרשות הסניטרית המקומית או ממונה על איכות הסביבה כי המפגע, אעפ"י שסולק מאז מסירת ההודעה, עלול להישנות באותו מקום; רשאים הרשות הסניטרית המקומית או הממונה על איכות הסביבה לפנות למנהל, והלה, אם הוברר לו כדי הנחת דעתו שלא מלאו אחרי ההודעה או שהמפגע, אעפ"י שסולק, עלול להישנות באותו מקום, רשאי לתת לאותו אדם צו הנקרא בפקודה זו צו בעניין מפגע.
(2) צו בעניין מפגע יכול להיות צו לסילוק מפגע או צו איסור או צו סגירה או צירוף של צווים כאלה.
(3) צו לסילוק מפגע יכול לדרוש מאדם למלא אחרי דרישות ההודעה, כולן או מקצתן, או לסלק את המפגע באופן אחר בתוך זמן שיפורט בצו.
(4) צו איסור יכול לאסור את הישנותו של מפגע.
(5) צו לסילוק מפגע או צו איסור צריכים, אם האדם שלו ניתן הצו דורש זאת או אם המנהל ימצא לרצוי, לפרט את העבודות שאותו אדם צריך לעשותן לשם סילוק המפגע או לשם מניעת הישנותו.
(6) צו סגירה יכול לאסור את השימוש בבית לצרכי דירת אדם.
(7) אין נותנים צו סגירה אלא אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי מסיבת מפגע אין בית ראוי לדירת אדם, ואם ניתנו הוכחות כאלה ייתן המנהל צו סגירה.
(8) אם נוכח המנהל כי הבית נעשה ראוי לדירת אדם, רשאי הוא להכריז שנוכח בכך ולהביא את תוקף צו הסגירה לידי גמר.
(9) - (10) (בוטלו)
55א.  מסירת צו (תיקון: תשנ"ז)
על מסירת צו לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
56. צווי סגירה והריסה (תיקון: תשכ"ד, תשנ"א)
(1) אם ניתן צו סגירה ביחס לכל בית חייבת הרשות הסניטרית המקומית למסור הודעה על הצו לבעל הבית וגם לכל דייר של הבית. על כל בעל בית ודייר שנמסרה להם הודעה כזאת למלא אחרי הצו בתוך התקופה שפורטה בהודעה, ובלבד שתהא לא פחות מארבעה עשר יום לאחר מסירת ההודעה, ועל כל דייר כזה, הוא ומשפחתו, לחדול לגור בבית; אם לא ימלא אחרי הצו, יאשם אותו דייר בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת2 לכל יום במשך ימי אי-ציותו לצו, ולפי בקשתה של הרשות הסניטרית המקומית ייתן המנהל צו להוציאו מן הבית, וצו זה יוצא לפועל ע"י כל שוטר או שוטרים:
בתנאי כי בעל הבית ייתן לכל דייר שזמן שכירתו לא נגמר כחוק, סכום הוגן להוצאות העברתו כפי שיוערך ע"י המנהל ויהא ניתן לגביה בפני בית-משפט שלום.
(2) מקום שניתן צו סגירה ביחס לכל בית ואותו צו לא בוטל ע"י צו אחר, הרי אם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי הבית לא נעשה ראוי לדירת אדם וכי לא נקטו בכל השקידה הראויה באמצעים הדרושים כדי לעשות את הבית ראוי לדירת אדם, אם כי אי-אפשר לעשות את הבית ראוי לדירה וכי קיומו של הבית או כל חלק הימנו מסוכן או מזיק לבריאות הציבור או לבריאות הדיירים של הבתים הסמוכים, רשאית היא להגיש תלונה למנהל, והלה, לאחר שמיעת התלונה, רשאי לתת צו לבעל הבית להרוס את הבית או חלק הימנו בתוך זמן שיפורט באותו צו, שייקרא להלן צו ההריסה. צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להשמיד את חומרי הבנין או כל חלק מאותם חמרים.
(3) מקום שניתן צו ההריסה, ולא הוגש ערעור נגדו בתוך הזמן שנקבע, או, אם הוגש ערעור כזה והערעור נדחה, חייב בעל הבית להרוס ולסלק את הבית או אותו חלק הימנו שדרוש להרסו בתוך הזמן הנזכר בצו, ואם הצו מורה כך חייב הוא להשמיד את החמרים במידה שהצו מורה, ואם לא עשה כך בעל הבית, תהרוס הרשות הסניטרית המקומית את הבית או אותו חלק הימנו, ואם יש צורך בכך תשמיד את החמרים, והיא רשאית לגבות את הוצאות העבודה מאת בעל הבית.
(4) כל אדם הנפגע ע"י צו הריסה ניתן לו רשאי לערער בפני השר לאיכות הסביבה בתוך חודש ימים מיום שבו נמסר לו אותו צו.
(5) על בעליו של כל בית שביחס אליו ניתן צו סגירה או הריסה, להחזיר לכל דייר של אותו בית כל דמי-שכירות שקיבל מאותו דייר בעד כל תקופה או חלק מכל תקופה שבה לא יכול היה הדייר לישב באותו בית מחמת צו זה.
57. הנחת אשפה וכו´ ברחוב (תיקון: תש"ם)
הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינראלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עבירה עפ"י פקודה זו ותהיה בכך גרימת מפגע לעניין חלק זה.
58. סמכות-כניסה (תיקון: תשכ"ד, תש"ם, תשנ"א)
(1) רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיה, או ממונה על איכות הסביבה, להיכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ"י צו של שופט של בית משפט שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבניינים הנ"ל.
(2) אם מעמידים מכשולים על דרכו של הנכנס, רשאי שופט של בית משפט שלום, לאחר הודעה לבעל הבניינים או למחזיק בהם, ליתן צו בכתב למתן רשות כניסה. אם מזלזלים בצו זה, יאשם האדם המכשיל את הכניסה עפ"י צו זה בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות,2 ואפשר ליתן באותו האופן צו חדש בדבר כניסה בכוח. אם אי-אפשר למצוא את המחזיק או אם אין מוצאים שום אדם בבניינים, אפשר להיכנס בכוח. אם לא מצאו שום מפגע, תחזיר הרשות המקומית את הבניינים למצבם הקודם על חשבונה היא. כל צו שניתן עפ"י סעיף זה יישאר בתקפו עד לסילוק המפגע או עד שיתברר כי אינו קיים.
59. מסירת הודעות וצווים
(1) לצורך חלק זה מפקודה זו רואים את המסירה של הודעה או צו כמסירה שרירה וקיימת אם נמסרו כדלקמן:
(א) ע"י מסירתם לאותו אדם, או ע"י מסירתם במקום-מגוריו הידוע לאחרונה, לכל בוגר מבני משפחתו או למשרת משפחתו, ובהעדר אנשים כאלה, - לכל בוגר המצוי שם; או
(ב) ע"י הנחתם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל של אותו אדם, או ע"י הדבקתם באופן בולט באותו המקום בנוכחות שני עדים; או
(ג) ע"י שליחתם בדואר במכתב נושא בולים הערוך לאותו אדם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל או האחרון.
(2) אם נמסרו אותה הודעה או אותו צו ע"י הדואר, רואים אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל את ההודעה או הצו נמסר במהלך הרגיל של הדואר, וכדי להוכיח מסירה זו די להוכיח כי המכתב נרשם בפנקס המכתבים היוצאים וכי המכתב נשא את הכתובת הנכונה והושם בתיבת הדואר.
(3) כשדרוש לפי חלק זה מהפקודה למסור לבעל כל קרקע או בנין או למחזיק בהם הודעה או צו, הרי אם לא נמסרו ע"י הדואר, רואים את הכתובת ככתובת נכונה, אם צוינו בכתובת "בעלים" או "מחזיק" של אותו קרקע או אותו בנין, בלא הוספת כל שם, או תיאור אחרים.
60. משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים
(1) מקום שנראה כי מפגע לפי חלק זה מהפקודה נגרם - כולו או מקצתו - ע"י פעולותיהם או באשמתם של שני בני-אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שניים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במידה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית-משפט המטפל בעניין, ע"י עבירה או עבירות על עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי-פעולות כאלה אשר, לדעת בית המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי-הפעולות הללו, כל אחת מצד עצמה, גורמות למפגע, והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט ימצאנה ישרה והוגנת.
(2) לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ"ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ"ל.
(3) כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטים בהן עפ"י הוראות חלק זה מהפקודה הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ"בעלים" או "מחזיק" של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תיאור נוסף.
61. הוראות בנוגע לאניות (תיקון: תשנ"א)
(1) לצורך הוראות חלק זה מהפקודה בנוגע למפגעים, הרי כל ספינה הנמצאת בכל נהר, נמל או מים אחרים בתוך תחומי המחוז של הרשות הסניטרית המקומית, תהא כפופה לשיפוטה של אותה רשות כדרך שהייתה כפופה לו אילו הייתה בית בתוך אותו מחוז.
(2) סעיף זה לא יחול על כל אוניה שבפיקודו או פיקוחו של כל קצין בחילות צה"ל או על כל אניה השייכת לאיזו ממשלה זרה, אלא במידה שהשר לאיכות הסביבה יורה בצו, אם בדרך כלל ואם במקרה מסוים.
61א. אכיפת ביצוע (תיקון: תש"ם, תשנ"א)
(1) נוכח ממונה על איכות הסביבה, כי רשות סניטרית מקומית לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי חלק זה או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה בחלק זה, יחולו הוראות אלה:
(א) רשאי הממונה על איכות הסביבה להודיע בכתב לרשות הסניטרית המקומית כי עליה להשתמש בסמכות או לבצע תפקיד כאמור, ואם לא מילאה הרשות אחרי ההודעה כולה או חלקה, תוך שבעה ימים מיום מתן ההודעה, רשאי הוא להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה;
(ב) אם לדעתו של הממונה על איכות הסביבה היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור - רשאי הוא להשתמש מיד באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות הסניטרית המקומית ועל חשבונה, ולתת לרשות הודעה בכתב על כך.
(2) לעניין עבירות לפי חלק זה שנקבעו כעבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982, יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי סעיף 222 לחוק האמור.
(3) סכום ששילמה הרשות הסניטרית המקומית על פי סעיף קטן (1), רשאית היא לגבותו מהאדם שעקב מעשהו או מחדלו היא חויבה בתשלום הסכום האמור.
62. אין הוראות בנוגע למפגעים פוגעות בתקנות משפטיות אחרות1
הוראות חלק זה מהפקודה בנוגע למפגעים רואים אותן כאילו הן באות להוסיף על כל זכות לתקנה משפטית או כל זכות לנקוט בפעולה משפטית עפ"י כל הוראות אחרות מפקודה זו או עפ"י כל חוק או פקודה אחרים או עפ"י מקור אחר, ולא לפגוע בהן או לצמצמן:
בתנאי ששום אדם לא ייענש בעד אותה עבירה גם לפי הוראות פקודה זו בנוגע למפגעים וגם לפי כל חוק או פקודה אחרים או באופן אחר כאחד.
62א. תחולה בשטחי צבא ומשטרה (תיקון: תש"ם)
(1) לא ייכנס אדם לצרכי חלק זה לשטח צבאי, ולא תיעשה בשטח צבאי פעולה לפי חלק זה, אלא בהסכמת שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך.
(2) לא ייכנס אדם לצרכי חלק זה לשטח משטרה, ולא תיעשה בשטח משטרה פעולה לפי חלק זה, אלא בהסכמת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
(3) לעניין סעיף זה -
"שטח צבאי" - מקרקעין שבידי צבא-הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון, לרבות שטח המשמש לאימונים צבאיים;
"שטח משטרה" - מקרקעין שבידי משטרת ישראל, לרבות שטח המשמש לאימוני משטרה שאישר שר הפנים לעניין סעיף זה.
62ב. תקנות (תיקון: תש"ם, תשנ"א)
(א) השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לעניין חלק זה, למעט בעניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לעניין סעיפים 53(י) ו-(טו) ו- 64 בכל הנוגע למי שתייה ולקביעת תקנים לביוב ומי קולחין.
62ג. שמירת תוקף (תיקון: תש"ם)
הוראות חלק זה באות להוסיף על חיובים שהוטלו וסמכויות שהוענקו בפקודה זו ובחיקוקים אחרים ולא לגרוע מהם.
62ד. תחולה על המדינה (תיקון: תש"ם)
לעניין חלק זה דין המדינה כדין כל אדם.
חלק ו´ - אזורים סניטאריים כפריים וכפרים
63. תפקידי המחזיקים בבתים באזורים סניטאריים כפריים (תיקון: תשנ"א)
באזורים הסניטרים הכפריים, תחולנה ההוראות דלקמן, נוסף על שאר ההוראות שבחלק זה של הפקודה:
(1) על כל מחזיק בבנין ועל כל בעל בנין בלתי תפוס -
(א) להחזיק אותו בנין ואת המקום מסביב לו במצב נקי;
(ב) לנקות ולסלק כל לכלוך, אשפת-בית או אשפת-רחוב, או חומר מתועב אחר באותו בנין או סמוך לו - כדי הנחת-דעתו של ממונה על איכות הסביבה.
(2) פרוצדורה לגבי בנינים הנמצאים במצב מזיק לבריאות
אם בעל כל בנין כזה או מחזיק בו משאירו במצב מלוכלך או מזיק לבריאות, רשאי המפקח לדרוש מאתו בהודעה בכתב לנקותו או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה ולא פחות מעשרים וארבע שעות; אם אין הבעל או המחזיק ממלא אחרי האמור באותה הודעה, יודיע המפקח הנ"ל לממונה על איכות הסביבה על כך, והממונה על איכות הסביבה ישלח לבעל או למחזיק הודעה חדשה בחתימתו ובה ידרוש הימנו לנקות את הבנין או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה החדשה ולא יותר מעשרים וארבע שעות; וכל מחזיק או בעל שאינו ממלא אחר האמור באותה הודעה חדשה בתוך הזמן המפורט, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מלירה אחת ולקנס נוסף של מאה פרוטות בעד כל יום שהוא ממשיך בעבירה לאחר מסירת הודעה חדשה כנ"ל:
בתנאי כי לצורך סעיף זה תיעשה כל עבודת מבנה שדרוש לעשותה, בהתאם להוראות סעיף 54.
(3) סמכויותיהם של הרופא הממשלתי או הממונה על איכות הסביבה, לפי העניין וכן המפקחים
בכל הכפרים והאזורים הסניטרים הכפריים יהיו הרופא הממשלתי או הממונה על איכות הסביבה, לפי העניין וכן המפקחים רשאים:
(א) לבדוק ולבקר את מצב הסניטציה והניקיון של המקום ולקבוע אזורים להנחת האשפה;
(ב) להדביר מפגעים ולבערם;
(ג) לפקח על הספקות-מים ציבוריות ופרטיות;
(ד) לקבוע את התנאים הסניטרים שבהם יימכרו מצרכי מזון ומשקאות באותם אזורים, במידה שלא נקבעו לפיקוח זה הוראות בחוקים אחרים;
(ה) למלא את כל אותם התפקידים האחרים שהוקצו להם עפ"י הוראות פקודה זו.
(4) תפקידיו של המוכתר
חובתו של המוכתר בכפרים תהא לסייע לרופא הממשלתי, לממונה על איכות הסביבה ולמפקחים בעניינים השונים המפורטים בזה להיווכח כי דרישותיהם הוצאו לפועל.
64. סידור הספקות מים והחזקתן (תיקון: תשנ"א)
בכל כפר רשאית הרשות הכפרית, אם נתבקשה כך על ידי שר הבריאות לעניין פסקאות (א), (ב) ו-(ג), או על ידי השר לאיכות הסביבה לעניין פסקה (ד), לספק את אמצעי התיעול הדרושים ולהחזיק את הספקת המים המתאימה והמספיקה לצרכים ציבוריים ופרטיים, ולצורך זה רשאית היא, בכפוף להוראות פקודת הדרכים והמפעלים בכפר ופקודת המועצות המקומיות, או כל פקודה הבאה במקומן, או כל צו שניתן לפי פקודות אלו, -
(א) לבנות ולהחזיק מפעלי-מים, לחפור בארות, ולעשות כל פעולות שתהיינה דרושות;
(ב) להתקשר בחוזה עם כל אדם בדבר הספקת מים;
(ג) לחפור ולהחזיק תעלות וביביו ומפעלים להזרמת מי-שופכין: בתנאי כי כל תכנית של הספקת מים או תיעול תהא זקוקה לאישור של המנהל; וכן
(ד) לעשות בדרך כלל כל עבודה ציבורית המכוונת לפתח את המצב הסניטארי והניקיון של הכפר ואת בריאותם ושלומם של תושביו.
חלק ו´1 - סמכויות עזר (תיקון: תשל"ג)
64א. סמכות מפקח (תיקון: תשל"ג, תשנ"א)
(1) מפקח רשאי בתחום אחריותו, להיכנס בכל עת סבירה לכל חצרים, לערוך בהם בקורת בדבר מילוי הוראות פקודה זו והתקנות על פיה, לבדוק כל דבר הנמצא באותם חצרים וליטול עמו דוגמאות לבדיקה מעבדתית.
(2) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הסמכויות לפי סעיף 58 ולא לגרוע מהן.
64ב. ביקורת במפעלים (תיקון: תשל"ג, תשנ"א)
בקורת לפי סעיף 64א במפעל תעשייתי לא תבוצע אלא בידי מפקח שהוסמך לכך בכתב.
64ג. סמכות שוטר (תיקון: תשל"ג)
שר המשטרה יסמיך מפקח לפי חלק זה, בצו כללי או מיוחד לתקופה שלא תעלה כל פעם על 12 חדשים, לערוך חקירות, בחצרים שאליהם הוא נכנס מכוח סמכותו לפי חלק זה, לשם מניעת עבירות על פקודה זו והתקנות על פיה ולשם גילוין, ומשהוסמך כאמור יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח או מעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות כאמור.
64ד. קובלנה פרטית (תיקון: תשל"ג)
(1) ועדת-בטיחות שהוקמה במפעל לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד - 1954, או ועד העובדים, רשאים לפתוח בהליכים פליליים דרך הגשת קובלנה כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה - 1965, נגד העובר על הוראות פקודה זו או תקנות על פיה במקום העבודה, בין שהוא המעביד ובין שהוא אדם אחר.
(2) רשאי להגיש קובלנה כאמור גם עובד שבמקום העבודה, הטוען שהעבירה פוגעת או עלולה לפגוע בבריאותו.
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו על ועדת-בטיחות וועד-עובדים במקום-עבודה של הצבא ועל עובד בשירות הצבא.
חלק ז´
שונות
65. הספקת נוחיות סניטאריות
לאחר מתן תוקף לפקודה זו, לא יבנה שום אדם כל בית חדש לצורך דירה, או יבנה מחדש כל בית קיים לאותו צורך, חוץ אם יש בו או סמוך לו (לשימוש דייריו) בית-כיסא או אותן נוחיות סניטאריות אחרות שתאושרנה ע"י הרופא הממשלתי.
65א. איסור השקיה בשפכים (תיקון: תשל"ג)
שר הבריאות, בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע כללים לטיהור מי השופכין המיועדים להשקיה או למטרה כלכלית אחרת; נקבעו כללים כאמור, לא ישתמש אדם במי-שופכין למטרה כאמור אלא בהיתר מאת שר הבריאות ובהתאם לתנאיו, ולא יינתן ההיתר אלא לאחר שהוכח, להנחת-דעתו של השר, שהמים טוהרו במידה מספקת כפי שנקבע באותם כללים.
65ב. מכשירים רפואיים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ג, תשנ"ח)
(1) בסעיף זה, "מכשיר רפואי" - מכשיר או אבזר לטיפול רפואי או לאבחון רפואי.
(2) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם מכון התקנים הישראלי, לקבוע מפרטים למכשירים רפואיים וכללים לשמירה על בטיחותם ולבדיקתם, ומשעשה כן לא ייצר אדם מכשיר רפואי שאיננו מקיים את תנאי המפרטים או הכללים, לא ישתמש בו לצורך משלח-ידו ולא יעבירנו לאחר בתמורה.
(3) שר הבריאות רשאי לקבוע כי הרכישה או השימוש של מכשיר רפואי מסוג פלוני טעון רישיון; השר רשאי לקבוע תנאים לרישיון כאמור.
(4) המנהל ייתן רישיון כאמור בסעיף קטן (3), בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד -
(א) רכישת המכשיר והפעלתו השוטפת לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות;
(ב) המכשיר לא יגרום לחריגה משיעור המכשירים לנפש על פי צרכי האוכלוסייה באותו אזור.
(5) שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה, לביצוע הוראות סעיף קטן (4).
(6)  הענקת רישיון לפי סעיף קטן (4) למכשיר המצוין בתוספת ג´, תיעשה באמצעות מכרז, בהתאם לכללים שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר, לרבות לעניין תקופת הרישיון; השרים רשאים בצו לשנות את התוספת.
65ג - 65ד. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ב)
66. הרשות המקומית רשאית להתקין חדרי-מתים
רשאית כל רשות סניטרית מקומית, ואם דרש זאת הממונה על המחוז - חייבת היא, להתקין ולצייד מקום מתאים לקבלת גופות לפני קבורתן הקרוי בפקודה זו בשם חדר-מתים, והיא רשאית להתקין חוקי-עזר בנוגע להנהלתו ובנוגע לדמי השימוש בו; כמו"כ, היא רשאית לדאוג לקבורה הוגנת וחסכנית של כל גופה שתתקבל בחדר-מתים, במחירים שייקבעו באותם חוקי-עזר.
67. רופא ממשלתי רשאי במקרים ידועים לצוות להעביר את הגופה לחדר המתים
מי שמת מאיזו מחלה מידבקת והחזיקו את גופתו בחדר שבו דרים או ישנים בני-אדם, או מקום שבבית או חדר כזה מונחת גופה הנמצאת במצב העלול לסכן את בריאותם של גרי הבית או החדר, רשאי כל רופא ממשלתי, לפי תעודה החתומה ע"י רופא בעל רישיון, או באין תעודה כזאת, מסמכותו הוא, לצוות להעביר את הגופה, על חשבונה של הרשות הסניטרית המקומית, לכל חדר-מתים שהותקן ע"י אותה רשות, ולצוות לקברה בתוך הזמן שייקבע באותו צו; אם לא יקבלו על עצמם ידידיו או קרוביו של המנוח לקבור את הגופה בתוך הזמן שנקבע כנ"ל ולא יקברוה, מחובתה של הרשות הסניטרית המקומית לקבור אותה גופה, אולם רשאית הרשות הסניטרית המקומית לגבות כל הוצאות הכרוכות בזה מכל אדם הצפוי לפי החוק לסילוק הוצאות אותה קבורה.
כל המפריע להוצאתו לפועל של צו מאת רופא ממשלתי לפי סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות2.
68. סמכויותיהן של רשויות מקומיות להתקין מקומות לבדיקות לאחר המוות
רשאית כל רשות סניטרית מקומית להתקין ולהחזיק מקום מתאים (שלא בחדר המתים) לקבלת גופות במשך הזמן הדרוש לעריכת בדיקה שלאחר המוות שציווה חוקר סיבות מוות או רשות חוקית אחרת, ומקום שהותקן מקום כזה, רשאים חוקר סיבות המוות או רשות חוקית אחרת להעביר את הגופה לאותו מקום ומאותו מקום לשם הוצאתה לפועל של אותה בדיקה שלאחר המוות. הוצאות-העברה אלו תשולמנה באותו אופן ומאותם כספים שמשלמים את הוצאותיה ואיגרותיה של בדיקה לאחר המוות שחוקר סיבות המוות ציווה לערכה.
69. קנס על מחזיק המפריע לבעלים (תיקון: תשכ"ד, תשנ"ז)
אם מנע המחזיק בכל בנין את בעליו מלמלא או להוציא לפועל את הוראותיה של פקודה זו, הרי שופט של בית-משפט השלום שאליו נערכה בקשה, ידרוש, עפ"י צו בכתב, מאותו מחזיק להרשות להוציא לפועל את העבודות שדרוש לבצען, בתנאי שאותן עבודות נראות לאותו שופט של בית-משפט שלום כדרושות לשם מילוי אחר הוראות פקודה זו או הוצאתן לפועל; ואם, בתוך זמן מספיק לאחר מתן צו זה, מסרב המחזיק שכנגדו ניתן הצו למלא אחריו דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין) בעד כל יום לאחר מכן שהוא ממשיך בסירובו.2
70. תקנות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"א)
(1) רשאי שר הבריאות להתקין בדרך כלל לשם הוצאתן לפועל של הוראות פקודה זו, ובמיוחד, מבלי לפגוע בכללותה של הסמכות הנזכרת לעיל, תקנות -
(א) הקובעות את טפסי ההודעות והצווים והמסמכים האחרים שיש להוציאם עפ"י פקודה זו;
(ב) להבטחת תנאים סניטאריים ונוחיות מספיקות של עבודה זמנית בקשר עם קטיף או מפעלים פרטיים או ציבוריים אחרים.
(ג) הקובעות אגרות בעד רישיונות, וכן דמי רישום בתי חולים ומרפאות ותשלומים בעד תעודות ואישורים הניתנים לפי פקודה זו.
(2) השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות כאמור בסעיף קטן (1) בכל הנוגע להוראות
חלק ב1, חלק ה´ וחלק ו´ שבתחום אחריותו.
71. עונשין2 (תיקון: תשל"ג, תש"ם, תשנ"ב, תשנ"ז)
העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, אם לא נקבע אחרת בפקודה זו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
71א.  עונשין - הוראות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז)
(א)  על אף הוראות סעיף 71, העובר על הוראות לפי חלק ה´ או חלק ו´ או על הוראות שניתנו לפיהם, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור.
(ב)  העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שקיבל הודעה, התראה או צו בעניין מפגע, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; כן רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהודעה, בהתראה או בצו לעניין מפגע ושתחילתה עם מסירתם.
(ג)  העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהן נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה עבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד)  הורשע אדם בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
(ה)  עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(ו)  קנס שהוטל בעבירה לפי סעיף זה או לפי סעיף 69 ישולם לקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984 (להלן - הקרן לשמירת הניקיון).
71ב.  אי ביצוע הוראות (תיקון: תשנ"ז)
לא ביצע אדם הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע רשאים הרשות הסניטרית או הממונה על איכות הסביבה להיכנס לכל מקום שבנוגע אליו ניתנו ההוראה, ההודעה או הצו, ולעשות את כל הדרוש לשם ביצועם ולשם סילוק המפגע; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה, אך לא מילא אחר דרישות ההוראה, ההודעה או הצו כאמור, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הניקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
71ג.  שיעורי קנסות (תיקון: תשנ"ז)
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה שנקבעה לפי חלקים ה´ ו-ו´ כעבירת קנס וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
71ד.  אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ז)
(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 71א על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 71א על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
71ה.  סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ"ז)
(א)  הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חלק ה´ או חלק ו´, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות צו לקיום הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע כאמור בסעיפים 54 ו- 55, והכול כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את המפגע.
(ב)  על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, תשי"ט - 1959, בשינויים המחויבים.
(ג)  בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט.
(ד)  הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם הכול כפי שייראה לו בנסיבות העניין.
72. במקרה של סתירה תכרענה הוראות הפקודה הזאת את ההוראות הדומות להן בפקודות אחרות
אם יתברר כי קיימת איזו סתירה בין הוראות פקודה זו והוראות כל פקודה או חוק אחרים, המסדירים כל דבר מהדברים לפי פקודה זו, או בין כל סמכויות המסורות בפקודה זו וכל סמכויות המסורות בכל פקודה, או חוק אחרים בנוגע לדברים אלה, הולכים אחר הוראות הפקודה הזאת והסמכויות המסורות על פיהן.
73. ביטול וסייג
הפקודה והחיקוק האחר הנזכרים בתוספת א´ לפקודה זו מבוטלים בזה במידה המפורטת בטור השלישי הימנה; בתנאי כי כל התקנות, הצווים, המודעות, התעודות והרישיונות שניתנו או נמסרו כחוק עפ"י כל פקודה המבוטלת עפ"י פקודה זו רואים אותם כאילו ניתנו או נמסרו (ככל אשר מחייב העניין) עפ"י פקודה זו, והם יישארו במלוא תקפם עד אם יבוטלו כחוק או ישונו עפ"י פקודה זו.
 

© כל הזכויות שלמורות לקבוצת ד.לבקוביץ ייעוץ והדרכה בע"מ

Bleknet.com - בניית אתרים